<h1>תשובות חכמי פרובינציא דיני הלואה וערב סימן כ"ו</h1>
<h2>דף מה.</h2>
שאלה. הא דאמרי' הטוען לחברו טענת שמא אינו יכול להשביעו שבועת היסת אלא בטענת בריא, וכן פי' ר"ח ז"ל גבי [ב"מ כ"ו ע"א] ראה סלע שנפלה משנים חייב להחזיר דההוא דנפל מיניה לא מיאש, דמימ' אמר' ידענא דחבראי אשכח לה למחר נקיטנא ליה בדינא ומשבענא ליה שבועת היסת, משלשה אינו חייב להחזיר דההוא דנפל מיניה מיאש, דלא מצי לאשתבועי לחד מחברוהי, שאין לך נשבע בטענת שמא חוץ מאותן השנויין במשנה כדתנן [שבועות מ"ה ע"א] ואלו נשבעי' שלא בטענה כו', ויורנו מורנו אי זו היא טענה קרויה טענת בריא, שאם יטעון אדם על חברו ידעתי שיש לך משלי כך וכך ויחקרוהו ב"ד ויאמרו לו איך אתה יודע שיש לו משלך מה שאתה טוען והוא יאמ' פלוני ופלוני אמרו לי שראו שלקח משלי כך וכך, או שיאמר פלוני לבדו אמר לי, וידעתי בו שלא יכזב, אם טענה זו קרויה טענת בריא להשביעו עליו שבועת היסת או לא, ואם נאמ' הואיל וכשטוען לפנינו אומ' בלשון בריא ואינו אומרן בלשון שמ' טענת בריא, היאך יוכל להשביעו אם יהיה פקח האחר יאמר לו השבע וטול, הואיל ושבועת היסת יכול אדם להפכה על שכנגדו, וזה התובע היאך יוכל להשבע מה שלא ראה, ואם נאמ' הואיל וזה התובע אינו טוען שראה ואינו יכול לישבע אם יהפכנה עליו לאו טענת בריא הוא ואינו יכול להשביעו היכי אמרי' גבי סלע שנפלה משנים חייב להחזיר דהא לא איאש מפני שיכול להשביעו בטענת בריא, איך יכול להשביעו על מה שלא ראה, ורגלים לדבר שאינו יכול לטוענו טענת בריא שהרי לא לקחה זה חברו שהיה עמו שזה המוצא שלא היה עמהם מצאה, ועוד אם יאמר לו זה החבר תשבע וטול איך יוכל לישבע מה שלא ראה, וכן נמי מי שטוען ואומ' הוא הודה לי שלקח משלי כך וכך, א(י)ך לא הודה לו בפני עדים אם זה קרוי טענת בריא אם לא.
תשובה, מי שטוען ואומר לחברו ידעתי שיש לך משלי כך וכך ויחקרהו ב"ד ויאמרו לו איך אתה יודע שיש לו משלך מה שאתה טוען והוא יאמ' פלוני ופלוני אמרו לי שראה שלקח משלי כך וכך, או שיאמ' פלוני לבדו אמ' לי וידעתי שלא יכזב, אם אותן פלוני ופלוני או אותו פלוני לבדו הם כאן יבאו ויעידו ונשמע מה יאמרו, ואם אינם כאן והוא טוען על פיהם אבל הוא אינו יודע אין זו טענת בריא, וגבי סלע שנפל משנים דחייב להחזיר דלא איאש מפני שיכול הוא להשביעו בטענת בריא שכתבתם שכך פי' ר"ח ז"ל, יש בידינו פי' ר"ח ז"ל ולא ראינו בו זה הפירוש, אבל זה (רצה לפרש) [רוצה לומר) שמי שנפל ממנו אינו מיאש כי אומר בדעתו שיוכל להשביעו על זה בטענת בריא, וכן הוא סבור, ומ"מ כשבא ליד זה לפני יאוש בא, וכן נמי מי שאומר הוא הודה לי שלקח משלי כך וכך, אך לא הודה לי בפני עדים, אינו טענת בריא, מאחר שהוא אינו יודע אלא מחמת הודאתו, כי אותה הודאה שלא בפני עדים היתה, או אפי' בפני עדים ולא אמר אתם עדי שיכול לומ' משטה הייתי בך [סנהדרין כ"ט ע"א], ומ"מ היאך זה יכול לומ' בעיקר שלקחת משלי כך וכך, שהוא אינו יודע, אבל אם יטעון ויאמר בפני עדים הודה לי שלקח משלי כך וכך ואמרתי להם אתם עדי או הוא עצמו אמ' להם אתם עדי כשהודה לו, אבל העדים אינם כאן, זו טענת בריא, אע"פ שהטוען עצמו אינו יודע שלקח משלו כלום אלא מחמת שהודה לו בפני עדים ואמ' להם אתם עדי ויוכל להשביעו שבועת היסת בשם שלא הודה לו ושאינו חייב לו כלום, ואם יהפכנה עליו ישבע הטוען שהודה לו בפני עדים ואתם עדי ויטול מה שהוא טוען.
